קמעות

המילה "קמיע" מייד מעלה בנו תחושה ערטילאית ולא ברורה. מילה אשר מתקשרת למסתורין, סוד וניסים, ומעלה איזשהוא זיכרון ישן מהעבר. למשל, תליון עתיק, שיני שום תלויות או איזו ברכה שסבתא נהגה למלמל על מעל ראשינו. אבל מה יש במושג הזה, קמעות, מה הם אותם חפצים או ברכות ומאיפה הם הגיעו אלינו?

קמעות הם לרוב חפצים, פיסות נייר, כתבים או אבנים אשר משוייכים אליהם תכונות סגולה, כוחות ייחודים המסוגלים להשפיע ולשנות את המציאות, לשמור על האדם ועל בריאותו הנפשית והפיזית, לסלק שדים ורוחות רעות. כל קמע והתכונות הייחודיות לו. לרוב, על האדם לענוד קמעות על גופו, להניח אותם בביתו או לעשות בהם שימוש משתנה, בהתאם להנחייה ולמטרה.

קמעות, סגולות ופירושים
קמעות הם עולם ומלואו, תחום עשיר בביאורים, פרשונויות, אמונות, סיפורי משל ועוד. אנו יודעים כי קמעות הם לא דבר שהתפתח במאה הקודמת ואיפלו לא באלף הקודמת. קמעות רבים מוזכרים עוד במקורות כמו התנ"ך והברית החדשה, ומצביעים על תחום מסתורי אחוז היסטוריה מרתקת שוודאי הגיעה לימינו אחרי שעברה גלגולים רבים.
אנשים רבים לעיתים נושאים איתם קמעות כל חייהם מבלי לשאול מהו המקור לכך, שורש הדבר, מהות הקמע. בעשור האחרון, אנו עדים לתחילתו של עידן חדש, פתוח יותר, מאפשר וסקרן. הציבור החל לעלות שאלות, והאדם לא מקבל את הדברים מתוך אמונה עיוורת, אלא מתוך חקירה ולמידה.

קמעות בבית קמעות בחוץ
עד כה דיברנו על קמעות במשמעות עמוקה והיסטורית, אבל וודאי לכולם יש "עט מזל" או "חולצת קמע" או אפילו צמיד, שרשרת או טבעת שאתם עונדים לפני פגישה חשובה. אנשים באמת מאמינים ומקווים שכל אלה מביאים לכם מזל, גורמים לכם להרגיש בטוחים ומושגחים. אלו הם קמעות אישיים, כל אדם, החפץ והסיפור שלו. במקביל קיימים קמעות תרבות, חברה ולאום, אלה הם עצמים אשר עם שלם, קבוצה, עיר, שבט, מייחסים להם תכונות מרפאות, מגינות, מביאות מזל וכו'.
 
קמעות מסביב לעולם
כמעט בכל תרבות מסביב לתבל, ניתן להבחין בקמעות מגוונים המלוות אותה. מצריים העתיקה עמוסה בסמלים, כתבים וציורים שהפכו לקמעות בצורת שרשרת, חריטה, תמונה או לבוש מסויים. בהודו ובמדינות המזרח קיימים קמעות שניתנו לטענתם מהאלים, דרך שליחים ומורים רוחניים והגיעו עד לעם, באיסלאם וביהדות קיימת החמסה המפורסמת, חוט אדום הקשור מסביב ליד ועוד קמעות המלוות אותנו משחר ילדותינו. יפה לראות כיצד אמונה חזקה בדבר הופכת להיות נחלה ומקור שלוותם של אנשים ותרבויות רבות מסביב לעולם, בשפות שונות, עם מנהגים שונים וחברה שונה.

קמעות והשפעה פסיכולוגית
מחקרים רבים מנסים להוכיח כי אין קשר ישיר לחפץ המוגדר "קמע", לא משנה מאיזה רקע או היסטוריה הוא מגיע, לבין המציאות הממשית. הטענה הרווחת היא שעצם האמונה בדבר, התקווה והביטחון שהקמע מייצר בתוכנו, הם מה שמביאים לכל מיני ניסים, סיפורים חריגים, הצלחות הנשענות על שימוש בקמעות וכו'. למעשה, אותם מחקרים טוענים כי הקשר היחידי בין קמעות לבין האמת הוא פסיכולוגי בלבד, וכשהאדם סומך על קמעות ומחזיק אותם קרוב אליו, הוא נכנס למצב תודעתי שלא מאפשר לו להכשל, לא משאיר אותו חשוף ופגיע, בזכות קמעות אשר שומרים עליו ומרחיקים ממנו כל רע. כשאדם הולך בתחושה כזו, וודאי שעייניו יהיו מכוונות אל החיובי, לטוב והוא ירגיש בטוח ומוגן.
מנגד למחקרים אלה קיימים עוד עשרות המנסים להוכיח את הכוחות המיסטיים החבויים בקמעות.

קמעות רבותיי, קמעות
אם בעבר אנשים רבים היו הולכים עם קמעות כל חייהם, עונדים אותם ותולים אותם בביתהם, היום הדבר קצת פחות נפוץ. בעבר, לא היו שואלים שאלות, קמעות היו דבר שהוא חלק מתרבות רחבה, מסורת, ובמקומות מסויימים לעיתים אף נגעו בעניינים של חיים ומוות. אישה שעוד לא התחתנה בגיל מאוחר, הייתה מחוייבת לענוד קמעות, אשר יביאו לה מזל וזוגיות ויחזירו את כבוד המשפחה. לא היה מקום לחקור את מהות הדבר, לבדוק ולהביע עמדה. היום, דור הניו אייג', דבר ראשון מטיל ספק. נשאלות שאלות מהותיות בנוגע לשורשי הקמע, שגם לסבתא רבא אין עליהם תשובות, מה שמאלץ לחקור וללמוד, ולעיתים להגיע למקורות שבכלל לא עלה בדעתינו שום הקשר בינהם.
מה שכן, כיום, האמונה מגיעה ממקום של הבנה, מקום של דעת. אנשים רבים מבינים שחפץ מחזיק באנרגיה מסויימת, וניתן לשמר את האנרגיה הזו בתוך החפץ, לחזק אותה וכך גם להשתמש בה בעת הצורך. בין אם יש אמונה או אין, קיימים מחקרים רבים שכבר הצליחו להוכיח תדר אנרגטי של חפצים, מה שבעבר היה נחשב לתלישות, טירוף ושיגעון, היום מובא לציבור על בסיס מחקרים מדעיים, ממשיים.

קמעות קבליים ויהודיים
אם נחזור רגע להיסטוריה המרתקת של היהדות, לתורת הקבלה ולרבדיה, נוכל להבחין במספר קמעות מסויים, אשר מלווה עם שלם, עדות, תרבות, ולמעשה הפכו להיות חלק מההגדרה העצמית של העם היהודי והישראלי. בין קמעות רבים כגון העין, שקיות מלח, נעל קשורה ברכב, צמיד אדום, קיימת החמסה. גולת הכותרת. כולם מכירים את החמסה. קמעות הנוצרו בצורת חמסה נראים כמו יד, והם נועדו לסלק עין הרע ולהגן מפניה. כשחוקרים, מגלים כי מקורותיה של החמסה עתיקים מאוד וכנראה מגיעים מצפון אפריקה לפני שנים רבות ומרובות. את החמסה נהוג לתלות בבית, במחזיק מפתחות, בארנק, בתור שרשרת, צמיד ואפילו מודבקת על גבי סיכות לראש.
קמעות מסויימים הצליחו להפוך לסמל תרבותי, היוצר מכנה משותף, אחווה וזהות. לעומתם נותרו קמעות הנשארו בגדר אמונות תפלות, והם לא מצליחים לשרוד את הדור של היום, ההולך מחכים ומתפתח.